פו.
א. אי אפשר לומר נקה. קצ"ב מאי הכריחם לדרשה זו והא כך דרך המקרא כגון לומר הלוך לא הלכת ושוב לא שבת וכן על זו הדרך, שמשמעותו שלגבי לנקות אין הקב"ה מנקה.
ב. שאל וכו' ברומי. לא נתבאר מה הענין לספר שהיה זה ברומי ויל"פ. ומה שענהו שלשה הן, אף דאדרבא ארבעה הן, עשה, ל"ת, כריתות ומיתות, חילול השם, לזה פירש"י דמשמעות חילוקים הוא דבר שלפעמים צורך בו ולפעמים לא, והיות שתשובה נצרכת תמיד על כן יש ג' חילוקים והם יוכ"פ יסורים ומיתה. אלא בצירוף המצב של תשובה לבדה שמכפרת על מצב קל של עשה נמצינו ד' דרגות של עבירות.
ג. ומתא מחסיא אתרא דתבעי הוא. מצינו בסוף ב"ק דאתרא דקפדי הוא, ומסתמא יש קשר בין קפדנותם לתביעתם, שאינם מוותרים בקל על שלהם.
ד. שיהא שם שמים מתאהב. לכאורה צ"ב מה ההכרח לדרשה זו ומנין שאין ואהבת כפשוטו אתה תאהב.

פו:
ה. אלא מהו שאמר משה ויעשו להם אלהי זהב כדר' ינאי וכו' ופירש"י דאלו דברי סניגוריא. ידוע מה שפי' על פי זה הרה"ק ר"א מבעלז זי"ע דיש להמליץ גם על אומרו באותו פסוק חטא העם הזה חטאה גדולה, דחטא היינו שוגג, כוונתו שהשוגג היה גדול, כלומר מאד שגגו. ורש"י העתיק כאן את המשל מברכות לבן נאה וכו' ולכ' בנמשל הקב"ה נתן כסף וזהב אבל היכן ההושיבן בפתח של טומאה, והתשובה היא שכל העולם כולו הוא מצב כזה של פיתוי לחטא, וברגע שיש את הנתונים והאפשרויות הרי זה בדיוק כמו במשל, והבן.
ו. לחביבות מעלות התשובה נסכם בקצרה אותן שבדף זה. (יש ספר תקנת השבין של הגה"ק ר' צדוק הכהן שכולו מיוסד על מימרות אלו). א. תשובה לבדה מכפרת על עשה ונצרכת עם כל שאר החטאים והכפרות. ב. מביאה רפואה לעולם. ג. מאהבה מוחק החטא למפרע. ד. אף מיראה נקראים בנים. ה. מגעת עד כסא הכבוד (בציבור ועד בכלל). ו. דוחה ל"ת שבתורה ושבים אליו ית' אף אחר הליכה אחרי אחרים מלבדו. ז. מביאה ומקרבת את הגאולה. ח. מאהבה זדונות נעשין זכיות ומיראה נעשין שגגות. ט. מארכת ימיו ושנותיו של אדם. י. הקב"ה מתפייס בדברים ומחזיק טובה ומעלה כאילו הקריב פרי נדבה. יא. בשביל תשובת יחיד מוחלין לכל העולם. – ולוואי ונתחזק תמיד בבחינת ישוב היום שמא ימות למחר.