הגמ' מביאה כמה דוגמאות שמחללים את היום. אם טובע תינוק - אם נופל לבור -מאחרוי דלת וכו'.
ואומרת שהיה צריך להביא את כל המקאים. ואם היתה הגמ' מביאה את המקרה של תינוק מאחורי הדלת (שיש צד להגיד שאולי נדבר איתו -נשחק איתו מאחרי הדלת) מה שאין כן בתינוק שנפל לים (ששם א"א להגיד לו בע"פ). כלומר , למה לא הביאו את המקרה של תינוק מאחורי דלת וממילא נלמד ק"ו לגבי תינוק שנופל לים.
למה צריכא
ואולי יש קצת צד להגיד שניתן לו הוראות בע"פ שדרך שתינוק מאחורי הדלת מדברים איתו ומרגיעים אותו. וקצת דחוק. כי אינו דומה תינוק בים !!! (עמוק-סוער-סחף למרחקים וגם אם נצייר בים/בריכה רגועה..ברור שצריך להציל)
לענ"ד, להציע שיש 2 סוגי תינוקות. והכוונה בתינוק היא לילד גדול כדרך שמצינו שאין מענין את התינוקות ושמה דברו על גיל שקרוב למצוות (ולא כמשמע מפה שתינוק הוא ילד ממש קטן).
ולכן צריך את כל המקרים ולא ניתן ללמוד ק"ו מאחרי קיר לגבי מקרים אחרםי ובמיוחד תינוק שנפל לים כי מדובר בגילאים שונים
חודש טוב