איזו חיה?

מפורסמת המשנה בפרק "יום הכיפורים" (יומא פ"ח מ"א, דף עג, ב):

"והמלך והכלה ירחצו את פניהם, והחיה תנעול את הסנדל, דברי רבי אליעזר, וחכמים אוסרין".

רש"י על המשנה (עג, ב) פירש: "והחיה - יולדת"[1]. וכך כתב שם ר"ש העדני, בפירושו "מלאכת שלמה":

"חיה" – שם משותף ליולדת ולמילדת... וכל אחד יתפרש לפי הענין, ובכאן היא היולדת"[2].

לא הכל מכירים את פירושו המפתיע של הגאון ר' מאיר שמחה מדווינסק שהציע לפרש גם כאן (בדומה למשנה בחולין) ש"חיה" היינו מיילדת! והתירו לחיה זו נעילת נעלי עור נוחות ביו"כ, כדי שתוכל ללכת בקלות ולהגיע לסייע ליולדות (אך האשה היולדת – יתכן שאסורה בנעילת הסנדל, גם לדעת ר' אליעזר[3]).

--------------------------------------------------------------------------------

[1] וכן פירשו ראשונים נוספים כר' אליקים, וכן משמע מדברי רמב"ן וריטב"א ועוד.

[2] כיו"ב כתב הר"י תמר (עלי תמר, יומא, עמ' שצג). הוא מפנה לערוך השלם, ומביא מקורות אלה:
רש"י בראשית ג, כ:
חוה - נופל על לשון חיה, שמחיה את ולדותיה, כאשר תאמר (קהלת ב כב) מה הוה לאדם, בלשון היה.
קהלת רבה (וילנא) פרשה ג ד"ה א (ב)
עת ללדת ועת למות - בשעה שהאשה יושבת על המשבר אינון צווחין לה חייתא, ולמה אינון צווחין לה חייתא שהיא מייתה וחייה.

[3] עיין: אור שמח, שביתת עשור פ"ג, וע"ע בספר מקראי קדש – יו"כ, לר"מ הררי, פרק ט, הערה קעח-קעט.