א. מובאים חמש היקרויות בהם כתוב גם "שני" וגם סוג הקורבן בלשון רבים.
ב. בקורבן המוספין כתוב "שני כבשים" אם לא היה כתוב 'שני' הייתי אומר ארבעה כבשים (הר"ח) כי אין לי בהמשך פירוט מספר הכבשים.
ג. אבל בשעירי יוה"כ, כבשי מצורע, ובציפורי מצורע לא זקוקים למילה שניים כדי ללמוד על הכמות משום שבכבשים, ציפורים ושעירים אני אומר ש"מיעוט רבים שניים" וגם שבהמשך יש פירוט על הכמות (הריבוי בשני פסוקים סמוכים) .
ד. אמנם נכון שגם בקורבן התמיד כתוב 'שני כבשים' וגם כאן בהמשך לכאורה יש פירוט על הכמות: "הכבש האחד", "הכבש השני" או 'שניים ליום' אך הלימוד כאן הוא על מיקום השחיטה שיהא מול השמש ואין לימוד על הכמות.
ולכן:
1. בשעירים, בכבשי מצורע ובציפורים לומדים שלכתחילה יהיו שניהם שוים ובדיעבד כשרים.
2. בקורבן התמיד לא נלמד שיהיו שוים.
3. במוספין לרש"י מצווה לכתחילה ולתוס' לעיכובא.

.