סא.
א. ת"ר וכלה מכפר את הקדש וכו' (הברייתא השניה). כאן פירש"י העבודות עצמן ולא כדפירש בברייתא הקודמת דהיינו כפרה על מטמא מקדש במקומות אלו. ועי"ש בתו"י שפליג על רש"י שם ואכמ"ל בכל זה.
ב. גמר מתנות שבמזבח ונשפך לכו"ע לא מעכב. לכאורה כו"ע היינו תנאי דהכא, ר"מ ור"א ור"ש, אבל רבי יהודה סבר לעיל דשיריים מעכבי כפרה. ולכאורה יל"ע לשיטתו אם יביא כעת פר ושעיר אחרים, הרי אם לא יתן מהם מתנות לא יוכלו להיקרא שיריים, ואם נאמר לו ליתן רק כדי שיהיו או בבחינת שיריים, וכי יתן מתנות כאלו שכבר גמר ויצא לגמרי ידי חובתו בהם. ואין לומר דלמ"ד מעכבי כיון דעדיין לא יצא ידי חובתו שפיר יש מקום ליתן מתנות, שהרי לכאורה מקום שפיכת שיריים אינו קשור טפי למזבח מאשר המזבח להיכל, ומה שעשה כבר בסדרה קודמת עשוי. ואפשר דכיון דלא יצא וכיון שע"כ צריך שיהיו שיריים זה גופא פוסל את המתנות הקודמות כדי שיהיה אפשר לחזור וליתנם ודוק. ויל"ע היטב בזה.

סא:
ג. חידה. היכן מצינו חיוב העברת תער שלא במקום שער. (ר"פ אליבא דב"ש).
ד. וכי עדרו שורף. לכאורה היינו מר"א ור"ש דאמרו דכולן נשרפין, אמנם לחכמים רק אחרון, וא"כ אדמקשי ליה רבא לר"נ מיחידאי ליסייעיה מרבים.