מד.
א. ביציאתו. זה חידוש לדינא דאע"פ שגמר העבודה דהקטרה או דמים, עדיין אסור ליכנס בהיכל מדאורייתא עד שייצא הכהן העובד החוצה. (זו חידה יפה. היכן מצינו שאסור לראובן להיכנס לחדר כל זמן ששמעון שם. ברגע ששמעון ייצא יותר לראובן להיכנס).
ב. כפרתו קודמת לכפרת ביתו. הגר"א מחק וטעמו דבשלמא כפרתו קודמת לכפרת אחיו, אע"פ דבעבודת הפר מתכפרין בשווה, יש ליישב שהכוונה קודמת בוידוי, וכמ"ש התו"י, אבל הוא וביתו שוין אף בוידוי אחד, ודוחק שזה שמזכיר את עצמו קודם לביתו בנשימה אחת חשיב קודם.
ג. ושעירי עבודת כוכבים. מלשון רש"י נראה כאילו בפר כהן משיח יש מתנות גם על המזבח הפנימי ובשעיר ע"ז רק על הפרוכת, אבל בסידור בשם פ' איזהו מקומן מפורש דשעירים הנשרפים (והם שעיר דיוכ"פ ושעיר ע"ז) נותנים מהם על המזבח.

מד:
ד. מתן פר וכו מנלן. צ"ב אי לא משמע מפשטא דקרא דלכפר בקודש, ומשום דקאי איוכ"פ בד, א"כ מנא לן הקטרה דהיכל שבכל יום. ויל"ע.
ה. ניאשתיק. בתוס' מירושלמי היינו כמין פעמון לקיים ונשמע קולו בבואו אל הקדש. ואע"פ שההוא מתקיים בפעמוני המעיל ושם נאמר, הא כעת נכנס בבגדי לבן ללא מעיל. ומ"מ קצת פלא מנין דיש דין כזה להשמיע קול לא על ידי המעיל. ועכ"פ הבינו חז"ל מהמעיל דיש כזה ענין וראוי להשלימו כעת. ואע"פ שבכניסתו עם הדמים לא מתקיים, לא ראו לתקן פעמון על המזרק וכדומה.