תניא אמר ר' ישמעאל פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאתי אחד מבני בניהם אמרתי לו אבותיך בקשו להרבות כבודן ורצו למעט כבוד המקום עכשיו כבוד מקום במקומו ומיעט כבודם אמר ר' עקיבא (פעם אחת) סח לי ר' ישמעאל בן לוגא פעם אחת יצאתי אני ואחד מבני בניהם לשדה ללקט עשבים וראיתי (ששחק ובכה) אמרתי לו מפני מה בכית אמר לי כבוד אבותי נזכרתי ומפני מה שחקת אמר לי שעתיד הקב''ה להחזירה לנו ומפני מה נזכרת אמר לי מעלה עשן כנגדי הראהו לי אמר לי שבועה היא בידינו שאין מראין אותו לכל אדם אמר ר' יוחנן בן נורי פעם אחת מצאתי זקן א' ומגילת סממנין בידו אמרתי לו מאין אתה אמר לי מבית אבטינס אני ומה בידך אמר לי מגילת סממנין הראהו לי אמר לי כל זמן שבית אבא היו קיימין לא היו מוסרין אותו לכל אדם ועכשיו הרי הוא לך והזהר בה וכשבאתי וסחתי דברי לפני ר''ע אמר לי מעתה אסור לספר בגנותן של אלו

א. מדוע בזמן החורבן זה נקרא כבוד מקום במקומו הרי שכינתא בגלותא ואין לך חילול ה' גדול מזה וודאי אין זה כבוד מקום כמו בזמן שמקדש עומד על תילו וישנה השראת שכינה על ישראל בעוצמה רבה וכ'

ב. מה בדיוק גרם לר"ע לומר שמעתה אסור לספר בגנותן של אלו הרי זה שכוונתם הייתה לשם שמים כבר ראינו לעיל כדי שלא ישתמש אדם שאינו הגון בסודם לצורך ע"ז ומה השתנה בכך שלא הראה לר' ישמעאל בן לוגא או שכן גילה לר' יוחנן בן נורי?