לג.
אי לא משכח עצים למערכה שניה וכו'. ופירש"י דנמצא דאף גדולה ראויה לפנים. ולכאורה יש להקשות הא אם יקטיר איברים וכו' במערכה של הקטורת וכי לא יצא, א"כ אף קטנה ראויה לכפרה מרובה. ועכצ"ל דלגבי כפרה מרובה המעלה במערכה שזה קורה בפועל ולא בראויה לכך בעלמא, משא"כ לגבי מכניסין לפנים, עיקר מעלתה בכך שראויה לכך. ואין כאן המקום להרחיב בביאור הסברא בזה.