כתב מרן הגרי"ד בקונטרס עבודת יוה"כ ב. וז"ל "ואשר לפסק הלכה בענין מקור הפרשת כהן, הרמב״ם (פ״א הל׳ עבודת יוה״כ הל׳ ג׳ ופ״ב הל׳ פרה אדומה הל׳ ב׳) כתב, ״ודבר זה קבלה ממשה רבינו״, הן לגבי יוה״כ והן לגבי פרה. וצריך עיון שזה לכאורה דלא כר׳ יוחנן ודלא כריש לקיש ומקורו לא התבאר" עכ"ל. ומה כוונת הרב?
{ורוב המפרשים הבינו בפשיטות דפסק כריב"ל ג: דהיינו כר"י שאמר משום רבי ישמעאל ולאורך הסוגיא רבנו התייחס אליו כר' יוחנן בסתמא.
אך רבנו הבין דלא פסק לא כר"י ולא כר"ל דהרי אמר קבלה ממשרע"ה
ואולי ולכאורה הכוונה הלכה למשה מסיני, וא"כ אינו לא כר"י ור"ל דס"ל דיוה"כ דאורייתא, ופרה לר"י יכולה להתפרש נמי כדאורייתא או כר"ל דס"ל דהוי דרבנן,
והרב מים חיים כתב דס"ל דתרוויהו דרבנן וא"כ ניתן לומר דזו כוונת רבנו דלא אתיא כר"י ולא כר"ל אך קשה גופא על הרב מים חיים דא"כ מדוע כתב הרמב"ם קבלה ממשה רבנו היה עליו לכתוב רק קבלה,
ותירץ הלחם יהודה הלכות עבודת יום הכיפורים פרק א וז"ל "דשניהם מדאורייתא, והא דקרי להו קבלה לפי שאינן מפורשין בכתוב וכ"כ בפי' המשניות וז"ל אמר ה' יתברך בשבעת ימי המלואים ומפתח אהל מועד לא תצאו וגו' ואח"כ אמר כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לכפר עליכם ובאה בקבלה לעשות זה מעשה פרה לכפר עליכם זה מעשה יוה"כ ע"כ וכ"כ במסכת פרה"
וכן כתב בשמחת עולם הלכות כלי המקדש פרק ד וז"ל "ואף שרבינו כתב ודבר זה קבלה ממשה רבינו ע"ה סרכיה נקט ואזיל דכל שאינו מפורש בתורה קרי ליה קבלה ואף דברי סופרים קרי ליה כמ"ש מרן בפ"א מהלכות אישות" ובבן ידיד - הבין דהכוונה היא "אסמכתא היא ומקרא מפקינן עפ"י קבלה" וסובר דהכוונה כאן דהיא הלכה למשה מסיני אך עכ"פ נשען ע"ד הסוגיא}
אשמח לתשובה