להלן ליקטתי מבחר של מילים/מונחים בולטים המופיעים בירושלמי - מתוך: זכריה פרנקל, מבוא הירושלמי, פרק שני:

אהן:
ההוא, זה.

את אמר:
עיקרו אתאמר והוא תיבה אחת (וכן בבלי איתמר עיקרו אתאמר, וגם בירושלמי נמצא איתמר), ומצינו לפעמים אתאמר בתיבה אחת.

בדא:
פתרונו אמר או סבר.

באיזה צד:
הוא כמו בבבלי כיצד.

דלמא:
מעשה, עובדא. והוא כעין קריאה לעורר הקורא: סיפור!

הדא דאמר ... אבל ... :
הוא כמו בבבלי לא שנו אלא.

והא דרבה מנה:
והוא גדול ממנה כלומר הסברא נותנת להיפך, וזה בעצמו פתרון תיבת אדרבא בבבלי.

ולכן:
הוא כמו ואי לא כן.

חייליה דפלוני:
ראיית פלוני. ובא במקומות אין מספר.

כיי:
עיקרו כי האי ונתחברו הב' תיבות ונבלע היו"ד והה"א, והאל"ף נשתנה ליו"ד כמשפטו לפני יו"ד.

כל עמא:
הוא כמו בבבלי כולי עלמא.

לא הכל ממנו:
פי' אין הכל תלוי ממנו כלומר מדעתו או מדיבורו והוא כמו בבבלי לאו כל כמיניה (וגם שם פירושו לא כאילו הכל מיניה).

לשעבר, לבא:
הוא כמו בבבלי בדיעבד לכתחילה. ובא במקומות אין מספר כאן לשעבר כאן לבא.

עד כדון:
עד עתה, עד כאן.

על אתר:
בבבלי לאלתר אך בבבלי נתחברו הב' תיבות.

תיי:
הוא כמו אתיא בבבלי, והאל"ף נפלה בראש התיבה כדרכה בירושלמי, והאל"ף אחר יו"ד נשתנית ליו"ד.

תפתר:
הוא כמו תריץ בבבלי ובירושלמי לא נמצא כלל תריץ.

אלא כפלוני אלא כפלוני:
פי' איבעית אימא כפלוני איבעית אימא כפלוני.

אתא חמי:
בא ראה, והוא להעיר שיש תמיהא בדבר.

בפירוש שמעת מן פלוני או מן שיטתיה:
בבבלי הסגנון בענין זה "בפירוש שמיע לך או מכללא".

פלוני בשם פלוני:
במקום שאמר חכם בשם חכם חסר תיבת אמר לפני האומר הראשון ולפני בעל המאמר עצמו בא תיבת בשם או משום.

פלוני ופלוני פלוני אמר פלוני אמר:
דרך הירושלמי להציג בראש הפלוגתא שמות החולקים ואח"כ מביא דברי האומר זה המאמר ודברי האומר זה המאמר.