אמר שמואל כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים שנאמר {בראשית מז-יד} וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא אין לי אלא שבארץ מצרים ושבארץ כנען בשאר ארצות מנין תלמוד לומר {בראשית מא-נז} וכל הארץ באו מצרימה וכשעלו ישראל ממצרים העלוהו עמהן שנאמר {שמות יב-לו} וינצלו את מצרים רב אסי אמר עשאוה כמצודה זו שאין בה דגן רבי שמעון אמר כמצולה שאין בה דגים והיה מונח עד רחבעם בא שישק מלך מצרים ונטלו מרחבעם שנאמר {מלכים א יד-כה} ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים [על ירושלים] ויקח את אוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך בא זרח מלך כוש ונטלו משישק בא אסא ונטלוהו מזרח מלך כוש ושיגרו להדרימון בן טברימון באו בני עמון ונטלום מהדרימון בן טברימון בא יהושפט ונטלו מבני עמון והיה מונח עד אחז בא סנחריב ונטלו מאחז בא חזקיה ונטלו מסנחריב והיה מונח עד צדקיה באו כשדיים ונטלוהו מצדקיה באו פרסיים ונטלוהו מכשדיים באו יוונים ונטלוהו מפרסיים באו רומיים ונטלוהו מיד יוונים ועדיין מונח ברומי

בכל הדוגמאות יש במקרא בפרוש לקיחת זהב או אוצרות אבל בחזקיהו אין, וברור שלא לקחו את אוצרותיהם הגדולים במסעות המלחמה וצ"ע

לעצם העניין ברור שבא לבטא רעיונות גדולים איך הקב"ה מעניש או מחזיר אבידה לבעליה ואין אדם יכול לקחת מחברו כמלוא הנימה והקב"ה דואג לפי הצורך שדברים יחזרו לבעלים גם אם לאחר שנים או שלוקח כשלא מגיע וכ'

וודאי יש עוד מה להוסיף רעיונית ואשמח לשמוע

אני הערתי רק לעצם הדוגמא