שאלה שהתקבלה במענה הקולי של פורטל הדף היומי:

תוס' ראשון בפרק כותב כך:
האיש מקדש. השתא בשלוחו מקדש בו מיבעיא. ואין שייך לתרץ הכא לאו דוקא ור''ל לא זו אף זו דלא שייך לשנויי הכי אלא בשתי בבות אבל בשתי תיבות לא:

(1)
ההסבר הטכני של התוספות מובן - אך מה הסברא בחילוק שכתב התוס'? (ואדרבה - מסברא ניתן לטעון בדיוק ההיפך)

(2) מה פירוש המילה "בבא" (=שער)? מדוע כך מכונה משפט שלם מקטע של משנה?