בגמרא מופיע פעמים "פטרתן מלומר מה נשתנה", האחד - מה שאמר רבה בתגובה לדברי אביי, כנראה כשהיה קטן מאוד, והשני הוא מה שאמר רב נחמן בתגובה לדברי דרו עבדו.
והנה בעוד שתגובתו של רבה ברורה, שכן אביי שאל את "מה נשתנה" בצורה ספונטנית ובמילותיו שלו, (וע' בתוס' מה לגבי יתר השינויים), לעומת זאת לא מובן מדוע דברי דרו "צריך להודות ולהלל" פוטרים ממה נשתנה, על איזה שינוי הוא הצביע בדבריו.
ועוד קשה, שברשב"ם כתוב פתח ואמר. לאחר שאילת הבן התחיל לומר עבדים היינו כלומר - כן אמרו שם מה נשתנה.

את שתי השאלות הללו שאל ר' אפרים זלמן מרגליות, בעל "שערי אפרים" וספרים רבים נוספים, בספרו שם אפרים שכתב על פירוש רש"י. (ב- Hebrewbooks מצאתי רק את שם אפרים על רש"י לנ"ך.) ובסוף פירושו על רש"י לבראשית הוא מעורר את השאלות האלו, ותשובתו - לדעתו המשפט הזה הוא טעות בגמרא, והוא השתרבב אגב הסיפור הקודם, ורב נחמן ראה את תשובתו של העבד כהקדמה וכמבוא להגדה ולשבח ולהלל שבה.
מצורף צילום דבריו, מתוך אחד העלונים שהביאו.