|
|
אמר להן היכן מצינו במדבר ומביא קרבן שזה מדבר ומביא קרבן: ולא והרי מגדף מדבר ואוסר קאמרינן והאי מדבר וחוטא הוא והרי נזיר מביא קרבנו על דבורו קאמרינן והאי מביא קרבן לאשתרויי ליה חמרא הוא דקא מייתי והרי הקדש אוסר לעצמו קאמרינן והאי אוסר על כל העולם כולו הוא הרי קונמות קסבר אין מעילה בקונמות כשקוראים את המשנה משמע בפשטות שאכן לא מצינו בכל התורה כולה "מדבר ומביא קרבן", אבל פתאום מהגמרא מתברר שהמשנה מדברת על משהו מאוד מצומצם - רק על מקרים של: מדבר ואוסר + ומביא קרבנו על דבורו + ואוסר לעצמו ולמעשה, אלו מקרים נותרו בכלל (עד כדי כך שנאמר "היכן מצינו")? הפירוש של הגמרא מצמצם מאוד את האמור בפשט המשנה. קשה! |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום