"אמר רבי יוחנן: גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ, שנאמר: (הושע ב, ב) וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד וְעָלוּ מִן הָאָרֶץ כִּי גָדוֹל יוֹם יִזְרְעֶאל, וכתיב: (בראשית א, ה) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד".

את הדרשה פירש רש"י: "יום יזרעאל - יום כנישיהון מתרגמינן, וקרי ליה יום כיצירת בראשית".

והקשה בספר בניהו בן יהוידע:
"וכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. מקשים והלא כמה פסוקים יש דכתיב בהם יום!".

על דרך הפשט יש לפרש שלא דרשו גזירה שוה רק מהמילה "יום" הנמצאת בשני הפסוקים אלא גם מהמילה "אחד". שאותו יום יזרעאל (יום כנישיהון) כאשר - וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו, הוא יום ה-"אחד" - וְשָׂמוּ לָהֶם רֹאשׁ אֶחָד.

קרוב לזה תירץ הבניהו בן יהוידע, בדרך סוד:
"ונראה לי, ידוע דבזמן קיבוץ גליות מוכרח שישלוט החסד דוקא בעולם כי גם הגבורה תתהפך לחסד, וידוע דיום ראשון דששת ימי בראשית שלט החסד לבדו, לכן לא נאמר בו יום ראשון אלא יום אחד שהוא מספר אהבה, דהחסד נקרא בשם אהבה כנודע. והנה בקבוץ גליות כתיב [הושע ב' ב'] יום יזרעאל, וחלק התיבה לשתים, וקרי בה יזרע אל שהוא החסד, דכתיב [תהלים נ"ב ג'] חסד אל כל היום, ועוד כתיב ביה [הושע ב' י"ב] ושמו להם ראש אחד, ולכן מקישים זה לזה יום של יזרעאל ליום אחד דששת ימי בראשית".