ההיא ביניתא דאיטווא בהדי בישרא אסרה רבא מפרזיקיא למיכליה בכותחא
מר בר רב אשי אמר אפי' במילחא נמי אסורה משום דקשיא לריחא ולדבר אחר:

1 - לכאורה מר בר רב אשי מתכוון לומר שאסור לאכול את ההיא ביניתא וכו' אפילו ללא כותחא - אלא לבדה (ומלח דנקט, רק לדוגמא בעלמא) - נכון?

2 - לאור סעיף 1, מתברר שאסור לאכול דג שנצלה עם בשר כי הוא קשה לריחא ולדבר אחר. האם זה המקור וזו הסיבה לכך שמחליפים סכו"ם בין דג לבשר ולא אוכלים ביחד?