שיטת ר' יהודה שקרבן התמיד של ערב פסח אחה"צ, גם עליו עוברים אם יש לשוחט חמץ.

נשאלת השאלה,
בקרבן הפסח כתוב שעוברים אם יש לשוחט חמץ או לזורק או לכל אחד מן המנויים.
לפי זה, בהקבלה לקרבן התמיד, צריך להיות שאם יש לאחד מבני ישראל חמץ, יעבור השוחט שכן הקרבן שייך לכל כלל ישראל.
האכן?


ובאותו ענין,
הגמרא אומרת שאם יש לזורק הדם חמץ, הוא עובר על לאו זה.
אבל הגמרא לא מביאה שום לימוד על זה. הרי כתוב בתורה לא תשחט, מנלן שגם הזורק עובר?