כמה עניינים שלא ירדתי לסופם:

1. רש"י אומר סברא שאי אפשר לומר "תמורת עולה" ותמורת שלמים" בבת אחת. וחשבתי שאולי ניתן לשאול: הרי יש לנו דין "שומע כעונה", ואם כן יוכל לומר לחבירו שכאשר הוא עצמו יאמר "תמורת עולה" יאמר עמו חבירו במקביל "תמורת שלמים" ויכוון להוציאו וכך יוצא שאמר את שניהם בבת אחת!

2. הגמרא שואלת מי היה תודוס, האם אדם גדול או בעל אגרופים. חשוב לדעת מי היה כדי להבין למה לא נידו אותו. לא הבנתי את הצד השני, איך יתכן שלא נידו אותו רק משום שיראו ממנו, האם אין זו חנופה? כמדומני שיש גמרא אחרת שמספרת על ינאי המלך שעמד לדין ושם חששו הדיינים מלפסוק את דינו ונענשו על כך (אודה למי שיציין את המקור). מה זה שונה משם?

3. הגמרא אומרת שחנניה מישאל ועזריה נכנסו לכבשן האש ע"י כך שעשו קל וחומר מצפרדעים שלא נצטוו על קדושת השם. וקשה לי, אמנם באופן כללי לא נצטוו הצפרדעים על קידוש השם, אך כאן באופן פרטי הצטוו במפורש להיכנס לתנורים כמו שנאמר: "ובאו... בתנוריך"! ומה זה חשוב אם ציווי כללי של קידוש השם שמחתו צריך להיכנס לכבשן האש או שיש ציווי ספיציפי בזמן ובמקרה מסויים להיכנס לכבשן האש גם ללא הציווי הכללי של קידוש השם?

4. כתוב שתחילת בריאתו של האש הייתה במוצאי שבת. לא הבנתי. האם האש שבשמש למשל או שביתר הכוכבים אינה נחשבת אש? האם הלבה שבליבת כדוה"א אינה נחשבת אש? גם יש איזשהו מדרש שנאמר בו שמלאכי השרת היו צולים בשר לאדם הראשון, ומן הסתם היו צולים על אש.

5. בסוף העמוד כתוב שרב יוסף אמר פסוק מסויים על המעשה שהיה. פעם שמעתי הסבר לכך שמצאנו הרבה פעמים "מתרגם רב יוסף" משום שרב יוסף היה עיוור והקפיד על הדין שאסור לומר תורה שבכתב בעל פה. איך זה מסתדר עם הגמרא כאן שרב יוסף ציטט פסוק מהתנ"ך?


מאוד אשמח לקבל תשובות!!