ת''ר לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת ת''ח שאם מת או גולה מובטח לו שבניו ת''ח ואל ישא בת ע''ה שאם מת או גולה בניו ע''ה

התלבטתי - מה ההסבר לכך שאם ישא בת ת"ח אז מובטח לו שאם מת או גולה שבניו ת"ח?
אולי ההסבר הוא שבת ת"ח ספוגה בתורה וביראת שמים (בעקבות האוירה בבית אביה), ואז ניתן יהיה לסמוך עליה, גם כאשר הוא איננו, שתגדלם לתורה ולמעש"ט.
או אולי ההסבר הוא שאם ימות או יגלה אז אשתו תשוב לבית אביה, וילדיו יגדלו בבית אביה, ולכן חשוב שאביה יהיה ת"ח.

ההסבר השני רלוונטי יותר בימיהם כאשר אולי היתה מציאות כזו שהאשה היתה צעירה מאוד, ואם בעלה מת אז היא שבה לבית אביה. ואם אכן טעם זה הוא הנכון - אז בימינו דין זה לא רלוונטי?

ולגבי ההסבר הראשון - האם כלל הוא? האם ייתכן שיהיו מקרים חריגים שגם בת ע"ה תהיה עם הרבה יראת שמים (מעצמה, ולא מהאוירה בבית אביה)?