"תנן: (מסכת מעשרות ה משנה ו) המתמד ונתן מים במדה, ומצא כדי מדתו - פטור, ורבי יהודה מחייב".

פירש רש"י: "פטור - מלעשר, שהרי אין כאן אלא מים, שלא מצא אלא כדי מדתו, ואף על גב דחזותיה וטעמא חמרא - קיוהא דפירא בעלמא הוא דעייל ביה. ורבי יהודה מחייב - דאזיל בתר חזותא וטעמא".

לרבי יהודה היין מוגדר כמציאות שבחושינו. ולבר פלוגתיה, שהוא לרוב רבי שמעון, משמעות הגדרת יין בהיותו מופק מענבים דוקא.

עוד על כך.