גמרא: ר' שמעון אומר האוכל נבלה ביום הכפורים פטור
רש"י: פטור. מחטאת דאין איסור יום הכפורים חל על איסור נבילה ואם בו ביום נתנבלה אפילו הכי היתה אסורה קודם יום הכפורים משום אבר מן החי
תוס': האוכל נבילה ביום הכפורים. פ''ה אפילו נתנבלה ביום הכפורים לא חיילא עלה איסור יוה''כ דהרי הוה עלה איסור אבר מן החי וקשה לר''י דהא כי פקע איסור אבר מן החי יחול עלה איסור יום הכפורים ונבילה בבת אחת דמודה רבי שמעון באיסור בבת אחת ומיהו י''ל אפילו נתנבלה ביום הכפורים לא חייל עלה איסור יום הכפורים דאיסור שאין זבוח הוה ביה נמי מעיקרא ואכתי לא פקע מינה:
קראתי את רש"י ואז צפה לי בראש קושית ר"י אז הסתכלתי בתוס' ולא הבנתי את התירוץ הרי לכאורה איסור אכילה ממה שלא זבוח הוא עשה, האם אין איסור לאו חל על איסור עשה?
(גילוי נאות: מסורת הש"ס שולח לתוס' בחולין ולתוס' בשבועות אבל לא היה לי כח להסתכל שם)
אשמח לתשובה, כתיבה וחתימה טובה לכולם (כתוב שמאחלים את זה מט"ו מנחם אב), דוד שפירא.