מק' השפ"א ולכאו' תמוה לומר כן?

ומת' שמי שכבר נמצא במדריגה של מסי"נ - ומקיים את מאמה"כ ובכל נפשך - לאהבת הבוית"ש, משום שהוא מבין שזהו תכלית האדם, יותר קשה לו להיות מוסר את ממונו ולהישאר בעולם, עם נסיון העניות שמעבירה על דעת קונו, ונסיון זה יכול להיות קשה יותר מנסיון של מסי"נ. (ואיש זה מעדיף למות ולא לעבור את נסיון חוסר הממון - ולכך נאמר בכ"מ, שגם בנסיון זה צריך לעמוד באהבת הבוית"ש)

ועי"ש בל"ק - פרשת ואתחנן תרנ"ה בד"ה בפ' ובכל מאודך