אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שהיה יושב בצילו של היכל ודורש כל היום כולו.

והנה אנו בעוונותינו הרבים יושבים בצלן של חומות הבית והעיר החרבות והשוממות ומקוננים כל היום כולו.

ובהמשך הסוגיא עוסקים בבנין הבית! אומנין המתקנים את בית קדשי הקדשים.

ולוואי נזכה אנו על ידי השתתפותינו בצער השכינה והעיר והעם, שלא נהא חלילה בכלל כל דור שלא נבנה בימיו כאילו וכו'. ונזכה להיות מהזוכים ורואים בקרוב ממש בשמחתה.