הגמרא אומרת שהאוכל לאחר שעה שישית הוא כזורק אבן לחמת (כלומר, שאין בדבר כל תועלת) והגמרא אומרת שה"מ באדם שלא טעם כלום בבוקר, אבל אם טעם דבר מה בבוקר אז יש לכך תועלת.

וקשה: האם אין תועלת באכילה אחרי שעה שישית למי שלא טעם כלום בבוקר? האם ירגיש יותר טוב אם לא יאכל מאשר אם יאכל?!