"ומודה ר"ש בשעירי חטאת שאין מקיצין בגופן אלא בדמיהן הכא הוא דמעיקרא עולה והשתא עולה אבל התם דמעיקרא חטאת והשתא עולה גזירה לאחר כפרה אטו לפני כפרה".

משמע מהגמרא שאם לא הגזירה דרבנן, היה ניתן להקריב את שעיר החטאת שאבדה בתור עולה?
כיצד נעקר שם החטאת ממנה?