תורתך שעשועי פסחים דף ה'

א. רש"י בד"ה "לפי שנאמר ולא יראה לך", כתב שמכך שכתוב לך משמע שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה בגבולין של אחרים כגון נכרי ושל גבוה אם הקדישם לבדק הבית. משמע מכאן שבחמץ של ישראל אחר שמצוי ברשותו לא אמרינן הכי ובמשנ"ב כתב שאם לא קיבל עליו שמירה ואינו עובר בבל יראה, עדיין יש צריך לבערו כדי שלא יעבור הבעלים של אותו חמץ באיסור, משום שכל ישראל ערבים זל"ז. בצל"ח ובגר"א כתבו שחייב מדאורייתא לבער.

ב. הגמרא אומרת שישראל חייב לבער חמץ של נוכרי שהופקד אצלו אם קיבל עליו אחריות, שכן אם לא יעשה כן יעבור באיסור בל יראה ובל ימצא. ראה במנחת חינוך מצוה י"א שהקשה כיצד יבער החמץ והרי יעבור על גזל הגוי גם אם ישלם לגוי על כך? ותירץ שאם ישלם יהיה רק מזיק לגוי ואין איסור להזיק בכהאי גוונא לגוי.