הגמרא אומרת שניחא לאיניש לקיומי מצוה בממונו ולכן גם במקום שמשלמים לבודק, לא ניתן לטעון למקח טעות ובגמרא ב"מ כט, ב, נאמר שאדם ששאל ספר תורה מחבירו לא ישאילנו לאחר שכן לא אומרים שנוח למשאיל שתיעשה מצוה בממונו.

ועיין ברמב"ן שתירץ שבמקרה דנן השוכר יוכל לגבות הוצאותיו (אולי יקזז מדמי השכירות) אך במאירי תירץ שלענין ספר תורה, המשאיל סבור שאותה מצוה שהשואל השני יקיים יכול גם השואל הראשון לקיים, וכן תירצו שיצא שכרו של המשאיל בהפסדו שכן הספר עלול להתבלות.