הגר"י זילברשטיין דן בספרו חשוקי חמד האם מותר לאשה לרכוב על אופניים והביא ראיה מסוגייתנו שהדבר אסור, מכך שכתוב לעולם יספר אדם בלשון נקיה שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב, ופרש"י לפי שאין הגון להזכיר רכיבה ופיסוק רגליים באשה וברבינו חננאל הוסיף והוא דרך גנאי באשה.

והקשה מהאמור בגמרא בב"מ ט' ע"ב, שאשה קונה בהמה ברכיבה משום שדרכה בכך, הרי שדרכה של אשה לרכוב על החמור. והיעב"ץ הקשה זאת גם כן בהגהותיו על הגמרא בב"מ, ונשאר בצ"ע. וחשב הגר"י זילברשטיין לתרץ שהגמרא מדברת באשה שיושבת על החמור ולא רוכבת ועיקר החידוש של הגמרא בב"מ הוא שאין דרכה של אשה למשוך בהמה כדי לקנותה, ולא בא שם לחלק בין רכיבה לישיבה, ועוד חשב לתרץ שמדובר שם במקום שאין אנשים, שהרי ברה"ר גם באיש קונה ברכיבה.