תורתך שעשועי פסחים דף ג'

א. רבי יהודה בן בתירא: ראה בחתם סופר שהסביר את פשר הברכה שברכו את ריב"ב, ואמר כי בדומה לנאמר על יעקב אבינו "ויבוא יעקב שלם עיר שכם" ופירש רש"י שלם בממונו (שלא חיסר כלום מהדורון שנתן לעשו), בגופו (שנתרפא מצליעתו), שלם בתורתו (שלא שכח כלום ממה שלמד), כך בירכו את ריב"ב, שיהיה שלם בגופו (לפי אחד התירוצים בתוספות היה זקן ואינו יכול לעלות ברגל), שלם בממונו (שתהיה לו קרקע, וכפירוש השני בתוספות), שלם בתלמודו (שימשיך להפיץ תורתו במקום אחד ותשפיע במקום אחר).

ב. לגבי האיסור שעבר אותו ארמאי, נראה שעבר איסור גזל או איסור הונאה. ראה בתוס' ב"מ ע:, שגם הגויים מצויים על איסור הונאה. לגבי האיסור להאכיל גוי מקרבן פסח ראה במנחת חינוך מצוה יד.

ג. קצ"ע האמור בתוס' בקשר לריב"ב, שמי שגר בנציבין פטור מלעלות לרגל, שכן רק מי שגר בא"י חייב לעלות לרגל. ובירושלמי הביא טעם טעם לכך שנאמר "ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך ליראות" וארץ העמים אינה "ארצך" אך קשה מהמשנה בתענית, שם נאמר שלא מתחילין לבקש על הגשמים עד שיגיע אחרון עולי הרגל לנהר פרת, ומשמע שגם מי שאינו מתגורר בא"י היה עולה לרגל, וכבר דנו בכך הראשונים.