"זה משתמש. בחורבה הסמוכה לו דרך חלונות ע''י זריקה הואיל ואין לו בה תשמיש גמור בחול שאין לו בה פתח פתוח לה אלא חלון אין פירצת המחיצה אוסרת ומותר להשתמש בכולה והוא אינו יכול להשתמש דרך חלון למרחוק אלא ע''י זריקה וחבירו אינו אוסר עליו ואע''פ שמשתמש בה בחול בזריקה שזורק דרך אויר שלו בפירצה עד תוך חורבה זו אינו אוסר על חבירו דרך אויר שאין לו עליו תשמיש אלא ע''י אויר אבל בסמוכה לחברו לא ישתמש אפילו בזריקה הואיל ויש לחברו בה תשמיש נוח בשלשול סמוך לחלונו".

מדוע רש"י כשדיבר על השכן הראשון שמשתמש בחורבה שסמוכה אליו, נקט לשון ע"י זריקה? הרי לחורבה הסמוכה הוא משתמש ע"י שלשול. בדיוק כפי שביאר בסוף דבריו על השכן השני המשתמש בחורבה הסמוכה אליו.