א.סנהדרין מג ע"ב המהר"ם מסביר את פירוש רש"י על הפסוק "הנסתרות לה' אלוקינו וגו'" כך:קודם שעברו את הירדן היו הנסתרות לה' לבדו ולא לנו ומשעברו את הירדן הנסתרות לה' אלוקינו ואף לנו. כך הבנתי את דבריו וקצת לא מובן לי כי ההבנה שלי הייתה כשהנסתרות הן לה' זה אומר שאין אנו נענשים עליהן ואם הן לנו אנו כן נענשים עליהן אז איך לאחר שעברו הירדן מתקיימים שניהם לכאורה זה תתרי דסתרי.

ב.האם ניתן לתרץ את קושיית תוס' שאלמלא הנקודה על הע' הייתי אומר שלסרוגין יהיה פעמיים שהנסתרות הן לה' ולפעמיים לנו ולבנינו ולכן באה הנקודה בע' למעט שאין מידה זו שהנסתרות לה' אלוקינו נוהגת לעולם אלא בטלה בכנסתם לארץ?