|
|
ר' אחא בר יעקב מתני לה כדרבי אסי אמר רבי יוחנן וקשיא ליה דרבי יוחנן אדרבי יוחנן ומי אמר רבי יוחנן בכורים הנחה מעכבת בהן קרייה אין מעכבת בהן והא בעא מיניה רבי אסי מרבי יוחנן בכורים מאימתי מותרין לכהנים ואמר ליה הראוין לקרייה משקרא עליהן ושאין ראוין לקרייה משראו פני הבית קשיא קרייה אקרייה קשיא הנחה אהנחה קרייה אקרייה לא קשיא הא רבי שמעון הא רבנן הנחה אהנחה נמי לא קשיא הא רבי יהודה והא רבנן הקושי שלי הוא - כאשר הגמרא מיישבת שתי ברייתות אז תירוץ מסוג זה (העמדה במחלוקת תנאים) מוכר והגיוני. אבל מדוע - שאמורא (ר' יוחנן) ינקוט בדבריו פעם כתנא זה ופעם כתנא אחר? |