רעק''א מקשה על התוס' בדף ב לפי התירוץ השני שהואיל ולא נאמר כאשר זמם לגבי בן גרושה וחלוצה אז לא שייך בה עדות שאי אתה יכול להזימה ומקשה רעק''א מהגמרא בכתובות שמשמע שהואיל ועדים זוממים לאו בני התראה לוקים ולא משלמים משום קים ליה ומקשה רעק''א מדוע זו אינה עדות שאי אתה יכול להזימה הרי כאשר זמם ודאי מתייחס לממון שרצו לחייב שאלתיהיא האם ניתן לתרץ שבגמרא בכתובות מדובר מצד קים ליה ובעצם ישנו חיוב אך ישנה סיבה חיצונית שמונעת את מימוש התשלומים אך כאשר נותנים עונש אחר שם היה מקום להבין שאין זו עדות שאי אתה יכול להזימה ועיין ערוך לנר