הגמרא אומרת בסוף העמוד: 'ומה המתחלל אינו מתחלל', אולם רש"י על התורה בפרשת אמור אומר על הפסוק 'לא יטמא בעל בעמיו להחלו', שלא יטמא הכהן לאשתו המחללת אותו בנישואיה, 'בעודה עמו', וקשה על רש"י כי דין זה הוא רק מדרבנן, כי מדאורייתא אין האשה מחללת את בעלה הכהן בנישואיה עמו, וכמו שאומרת הגמרא כאן, ואיך מסביר רש"י את הפסוק בדין דרבנן?