[1]
א''ר יצחק כשם שאין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה כך אין כופין עליה כלי בשביל שלא תשבר

דק"ס אות ז' הביא דהגירסה בכי"מ היא "ר' יצחק אומר" (שהרי הוא חולק על דברי רב חסדא שבתחילת הסוגיה)

[2]
תוס':
כופה עליה כלי שלא תשבר כו'. כל הנהו דמייתי ידע המקשה דמצי לשנויי בצריך למקומו אלא שרוצה לידע אם יש לתרץ בענין אחר:

תירוצים נוספים ליקטתי כאן.


מג ע"ב

[3]
אמר להו רב ששת פוקו ואמרו ליה לר' יצחק כבר תרגמא רב הונא לשמעתיך בבבל דא''ר הונא עושין מחיצה למת בשביל חי ואין עושין מחיצה למת בשביל מת מאי היא דא''ר שמואל בר יהודה וכן תנא שילא מרי מת המוטל בחמה באים שני בני אדם ויושבין בצדו חם להם מלמטה זה מביא מטה ויושב עליה וזה מביא מטה ויושב עליה חם להם מלמעלה מביאים מחצלת ופורסין עליהן זה זוקף מטתו ונשמט והולך לו וזה זוקף מטתו ונשמט והולך לו ונמצאת מחיצה עשויה מאליה

להבנת דברי רב הונא כתב רא"מ הורוויץ (מידע אודותיו):
נראה דה"ק כבר תרגמה שלא נאמר הדין כ"א לענין מחיצה אבל לא לטלטל.

[4]
מת המוטל בחמה ... מניח עליו ככר או תינוק ומטלטלו
היכא דאיכא ככר או תינוק כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי דלית ליה

בתוס' רי"ד כתב דבר מחודש: קשיא לי אי ליכא ככר או תינוק ישים עליו טליתו או שום כלי ומאי שנא ככר או תינוק מכלים מוכנים, וי"ל דוקא ככר או תינוק דליכא למימר שהן נקברין עמו, אבל שאר כלים לא, שמא יאמרו כי הן נקברין עמו, והם אסורין בהנאה ובטלטול כמת עצמו, כדאמרינן בפ' נגמר הדין (מח:)...

[5]
על קושיית גליון הש"ס ד"ה כי פליגי - ראו ברש"ש שמתרץ בטו"ט.