א:
"נענה ר' שמעון ואמר בעון ביטול תורה אמרו לו נשים יוכיחו שמבטלות את בעליהן נכרים יוכיחו שמבטלין את ישראל".
לכאורה קושיא זו שנכרים יוכיחו קשה גם על המ"ד הקודמים, אם העונש בא על שמבטלים תרו"מ, נכרים יוכיחו שפטורים מזה, אם זה בא על אכילת דברים טמאים, נכרים פטורים מזה, ולכאורה גם על לשון הרע פטורים שזה לא נמצא בז' מצוות ב"נ.
ולמה נזכרה הגמרא להקשות רק על שיטת רבי שמעון?


ב:
"איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא".
למה הקב"ה עשה להם נס רק לענין המזון ולא לענין הבגדים שלא יצטרכו לשכב בחול?