למדנו בגמ':
אביי ורבא דאמרי תרוייהו: והוא שגבוה שלשה, דלא דרסי לה רבים. אבל היזמי והיגי, אף על גב דלא גביהי שלשה. וחייא בר רב אמר: אפילו היזמי והיגי, אבל צואה לא. ורב אשי אמר: אפילו צואה.

ורש''י מסביר סבר אביי ורבה וסברת ר' חייא אבל לא מובנת סברת ר' אשי הרי באמת אף אחד לא דורך על צואה בכוונה ואפי' בסנדליו?

ואולי סברתו משום שהבהמות המהלכות ברשות הרבים כן דורכים על צואה. וצ''ע.