כתוב ברא"ש ס' ג' ספרי צדוקים שיש בהם צד מינות, וכדעת ר"ע נפסק ברמב"ם הל' ע"ז פ"ב הל' ב'.

ולפ"ז יל"ע אם כל הקורא בספרי מחקר מודרני על הביג בנג או דרווין וכד', או הקורא בספרי פילוסופיה שיש בהם צד מינות, או הקורא בביקורת המקרא, או ביקורת התלמוד, אין לו חלק לעוה"ב?

וכן מה הגדר של ספר בן סירא בזה"ז?