"א''ר רב יהודה שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה מסלקן לצד א' ומברך תניא חדא בולען ותניא אידך פולטן ותניא אידך מסלקן ל''ק הא דתניא בולען במשקין".

בפשטות, הפסיד את הברכה.
ולמה לא תיקנו שלכל הפחות יברך בהרהור? לכל הפחות למ"ד הרהור כדיבור, יצא ידי חובה.