"אמר רב: לא אברי עלמא אלא לדוד. ושמואל אמר: למשה. ורבי יוחנן אמר: למשיח".
פירש רש"י:
"אלא לדוד - בזכות דוד שהיה עתיד לומר כמה שירות ותושבחות.
למשה - בשביל משה שהיה עתיד לקבל את התורה".

רב מציין את תיקון העולם שיבוא מתוך השפעה רגשית אומנותית.
וַיִּתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ וְיִבְטְחוּ בַּה' (תהילים מ ד).
שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ (תהילים צו א).
מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ (תהילים נ ב).
ובאלפא ביתא דרבי עקיבא (נוסחא א)
"אמר הקב"ה אפתח לשון של כל בני בשר ודם כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממליכין אותי בארבע רוחות העולם. שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום ויום לא בראתי את עולמי. ומנין שלא ברא הקב"ה את העולם אלא בשביל שירה וזמרה שנאמר הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו (תהלים צו). הוד והדר לפניו בשמים ועוז ותפארת במקדשו בארץ".
ובהמשך שם
"אמר הקדוש ברוך הוא אפתח להם לישראל פה ולשון בדברי תורה כדי שישבחו שמי בכל יום ויום שאם אין ישראל בעולם אין לי שבח וגדולה, שאלמלא שירה וזמרה שישראל אומרים לפני בכל יום לא בראתי עולמי. אפילו ישראל שכל העולם כלו נברא בשבילן לא בראתים אלא בשביל שירה שנאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו (ישעיה מ"ג)".
את חשיבות השירה פירש רבי עקיבא גם במדרש תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן ז
"אמר רבי עקיבא כל מי שאומר שירה בעה"ז זוכה לומר שירה לעה"ב שנא' (שמות טו) אז ישיר משה אז שר לא נאמר אלא אז ישיר הוי כל מי שאומר שירה בעה"ז זוכה לומר שירה לעה"ב".

שמואל מציין את תיקון העולם שיבוא מתוך השפעת חכמת ההתורה.
כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים (ישעיה יא ט).

ורבי יוחנן מציין את תיקון הצדק בעולם.
(ישעיה יא, א-ט) וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה. וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'. וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ. וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע. וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי.

אמנם ודאי שאין האמוראים חולקים על רבי עקיבא, שאמר "לא נברא העולם אלא בשביל שירה וזמרה". אלא שכל דבריהם בכלל שירה הם.

רב אמר "בזכות דוד {נעים זמירות ישראל} שהיה עתיד לומר כמה שירות ותושבחות".

שמואל אמר "אפילו ישראל שכל העולם כלו נברא בשבילן לא בראתים אלא בשביל שירה", ו"אמר הקדוש ברוך הוא אפתח להם לישראל פה ולשון בדברי תורה כדי שישבחו שמי בכל יום ויום" שהתורה נקראת שירה שנאמר (דברים פרק לא, יט)
וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
ולכן "בשביל משה שהיה עתיד לקבל את התורה".

ורבי יוחנן אמר: למשיח,
שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ (תהילים צו א).
וזהו שאמר רבי יוחנן עצמו במסכת סנהדרין צא:
"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: עתידין כל הנביאים כולן אומרים שירה בקול אחד, שנאמר קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו".