אמנם כבר העליתי נושא זה בפורום לא מזמן,
אבל שוב הקושיה צצה לי:

מתני' הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו רבי יהודה אומר עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו שנאמר {דברים כד-ז} והתעמר בו ומכרו...
גמ' ותנא קמא לא בעי עימור א''ר אחא בריה דרבא עימור פחות משוה פרוטה איכא בינייהו...

מהמשנה משמע מפורש שלדעת ת"ק לא צריך עימור,
אבל הגמרא מבינה (בצדק) שלא ייתכן שת"ק לא צריך עימור, שהרי הדבר מפורש בתורה,
ולכן הגמרא "נדחקת" ומציעה ש"עימור פחות משוה פרוטה איכא בינייהו".
אבל - וזה הקושי שלי שוב - למה ת"ק לא ניסח דבריו באופן ברור? מפשט דבריו משמע במפורש שלא צריך עימור!