גמרא:
"גופא ואלו שבמיתה האוכל את הטבל וכהן טמא שאכל תרומה טהורה וזר שאכל את התרומה וזר ששימש וטמא ששימש וטבול יום ששימש ומחוסר בגדים ומחוסר כפרה ושלא רחץ ידים ורגלים ושתויי יין ופרועי ראש".

וקשה - שהרי מקובלנו (לדוג': מנחות כז:) שאף מחוסר כיפורים שנכנס לעזרה במזיד חייב כרת, אז פשיטא שטבול יום במיתה?