א. ומודים וכו'. ע' להלן דבפשטות מסקינן דמודים היינו ב"ה לב"ש ברישא דסיפא, בטבלה בלילה דהיא זבה דאורייתא. אבל בסיפא דסיפא, דהיינו טבלה למחר, הא דתנן תולין, דמשמע דאי לא תראה מגען טהור וכו', זה רק לב"ה אבל לב"ש טמאין מדרבנן, כמו דגזרו יב אטו יא, ה"ה גזרו תוך יא לא ראתה אטו ראתה. כן שיטת רב הונא ומסתייע למסקנה מברייתא, עי' תוס' בעמ' ב' ד"ה אלא.

ב. כשומרת יום כנגד יום. ב"ש סברי דזב שראה ראייה שנה הוא כמו סתירה לנקיונו והוברר שהוא זב מראייה ראשונה. וב"ה סברי דזה רק בזבה, דיש לה קצת דין זבה מראייה ראשונה והיא צריכה יוןם נקי, אבל בזב, נעשה זב רק מראייה שניה ואילך.

ומש"כ רש"י הפלוגתא בטבל אחר ראייה ראשונה, היינו דלב"ה טהור לגמרי בזה, אמנם לכ' גם בלא טבל, סו"ס לב"ש הוי זב ולב"ה רק בעל קרי שלא טבל.