שלום רב,

לאחר שפרשתי מהפורום בשנה שעברה ככותב פעיל, וחזרתי להיות צופה בלבד.
אני חייב להכיר טובה לכל הכותבים כאן ולעומדים בראשה- תודה!!!

מצ"ב דברי הסיום שלי (הראשון ונקווה שלא האחרון) - לא כולל הקדמות ופירושים תוך כדי - אשמח לקבל הערות/הארות

בברכה

******************************************
המשנה בברכות דף ב. מתחילה בשאלה "מאימתי קוראים את שמע בערבין?"
עונה המשנה "משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתן",
מסביר רש"י "כהנים שנטמאו וטבלו והעריב שמשן והגיע עתם לאכול בתרומה"
אומרת הגמרא "אמר מר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן. מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים לתני משעת צאת הכוכבים."
עונה הגמרא "מלתא אגב אורחיה קמשמע לן כהנים אימת קא אכלי בתרומה משעת צאת הכוכבים והא קמשמע לן דכפרה לא מעכבא כדתניא "ובא השמש וטהר" ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה"
נראה לי לפרש בסייעתא דשמייא
עפ"י ספר יצירה שמיוחס לאברהם אבינו ע"ה שזכינו ללמוד עם ר' עובדיה "נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן" שבכל גמרא יש קשר בין תחילתה לסופה כמו כן בין כל מסכת ומסכת יש קשר בין סוף המסכת לתחילת המסכת החדשה.
סיימנו בסייעתא דשמייא מסכת נידה שעוסקת בטומאה חמורה ומיד מתחילים במסכת ברכות שבה מוזכר מיד בחילתה גם ענין טומאה "כהן שנטמא והעריב שימשו" יוכל לאכול בתרומה.
אם ננסה לקשר ביו הדברים ניתן לומר שיש פו מעין מהלך או הקבלה בעבודת השם כלפינו: יהודי שרוצה לחזור בתשובה אז הוא נושא אתו "חוב גדול" מעברו (עבירות) כך שהוא מגיע מטומאה חמורה ובעצם רוצה להתחיל דרך חדשה.
שלב ראשון זה לסיים עם העבירות או כלשון הרמב"ם "וידוי, חרטה על העבר" ולכן נדרש ממנו לטבול מטומאתו והרי ידוע שאם יש חציצה בטבילה או שהוא עדיין אוחז בדרכיו הישנות אזי זה בבחינת "טובל ושרץ בידו" והטבילה לא הועילה.
שלב הבא זה לפי הרמב"ם זה "קבלה לעתיד" – מה יותר טוב מקבלת עול מלכות שמורה על מסירות נפש, בעצם התחלת קיום המצות שהראשונה בהם זה קריאת שמע.
נקשור את הדברים לעניינינו – סיימנו מסכת נידה העוסקת בדיני טומאה ובהקבלה שלנו "עבירות" שמהם יהודי רוצה לחזור בתשובה (בעצם הוא רוצה להיות כהן – משרת השם) דבר ראשון נאמר לו תטבול – תתנתק מהעבר. – "סור מרע".
בשלב הבא נאמר לו תתחיל לעשות טוב תקיים מצוות, באה הגמרא ואומרת לנו קבל עליך עול מלכות שמים – תמסור נפש – קריאת שמע. – "עשה טוב"
יבוא יהודי ויגיד לעצמו איך אני יבוא כלפי השם עם כל המעשים שעשיתי עד היום איך אני בכלל ראוי לעבוד את השם "וטהר יומא" נגמרו ימי הנערות נגמרו ימי השובבות, אתה בבחינת "וטהר גברא" – "תתרכז בטוב ותהיה טהור"
יבוא היהודי וישאל אולי מעשי לא רצויים כלפי השם עוד לא כיפרתי על כלום מהעבר שלי באה הגמרא ואומרת לנו "כפרה לא מעכבה".
יוצא מהדברים האלה עפ"י דברי הבעש"ט הקדוש שלמדנו עם ר' עובדיה על דברי הפסוק בתהילים "סור מרע ועשה טוב" אל תתעסק ברע "תסיר אותו" תתעסק בטוב "עשה טוב" ואין טוב אלא תורה, ממילא עסק התורה יש בה כח לטהר אותך ואפילו מטומאות חמורות שמהם באתה ואפילו מטומאות קלות שכרגע אתה אוחז בהם, התורה תזכך אותך, מה נדרש ממך?
רק עבודה אחת תיהיה כהן כלומר תיהיה משרת השם תעבוד בזריזות ותמסור את הנפש וממילא תוכל לאכול את לחם הקודש שזה התורה הקדושה והכפרה לא מעכבת!