א. ונקתה לארץ תשב. אולי יש להוסיף דרישא דקרא איתא פתחיה, ודרשוהו כאן על פתחי נדה. ועל זה המשיך הפסוק דאם לארץ ישבה ושם מצאה, הרי היא נקיה.
וראה בסמוך מה שציין על זה "לומד" למעדני יו"ט.
ופשטיה דקרא קאי על ירושלים בחורבנה, ונלמד בדה"י בימי ט' הימים.

ב. שתי נשים וכו'. רש"י פירש דהראיה מעלה של זית. וצ"ל דאע"פ דאי' בגיטין דאפשר לכתוב על זה מ"מ אינו עומד לכך, ולא חשיב כלי ולא אוכל ואינו מק"ט. אמנם לו"ד י"ל דהראיה גם מנמצא תחתיהן דהיינו על הקרקע, וגם משפת האמבטי דהיינו איצטבא של מרחץ.

ג. ורבי אושעיא אמר וכו'. רש"י לא פירש מה יעשה ר"א עם המשנה. ועי' תורא"ש שביאר היטב דס"ל דכתמים שאני ומקילין בהן טפי, וממילא אף בלא שיעור וסת. ורק דברי רב הן דלא כר"א ולא המשנה.

ד. משל דרבי אושעיא. קצ"ב מה כ"כ קשה להבין שהוצרכו ב' משלים לזה. וראה בסמוך מה שציין על זה "לומד" לערול"נ.