גמרא:
א''ר אבהו אמר שמואל הכא ברוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים אחרים שנגמר דינן עסקינן
רבנן סברי אין גומרין דינו של אדם אלא בפניו הלכך כולן פטורין
ור' יהודה מיפטרינהו לגמרי נמי לא כיון דרוצחין נינהו הלכך כונסין אותן לכיפה

השאלה שלי היא:
לא מובנת לי דעת ר' יהודה, והרי משמע שהוא מסכים לדעת חכמים שאין גומרין דינו של אדם אלא בפניו, וא"כ יש כאן אחד שעדיין בחזקת זכאי, אז מדוע כונסין את כולם (כולל אותו) לכיפה, והרי אולי הוא זכאי?