א. בשלם דכולי עלמא לא פליגי. רצה לומר לא פליגי אלא הושוו שניהם דלא כשמואל. ואף שדרך הש"ס בכגון דא לנסות להשוות את שניהם לשמואל, ואם אין דרך לזה, עדיף כבר שלפחות אחד יהא כשמואל. מ"מ כאן ידעו שהלכה כרבי יוחנן ושמואל איתותב כמובא בתוס'.

אגב ר"א היה תלמיד רב ושמואל בבבל טרם עלותו לא"י, ויתכן שלכן פלג בזה על ריו"ח רבו שבא"י וכפי שקיבל מרבותיו בחו"ל. לל"ק לפי ההו"א ולל"ב לפי האמת.
ובגוף הנידון. סברת שמואל פשוטה מאד, שכל ענין הראש שמחשיב לילוד למרות שהוא מיעוט, הוא משום חשיבותו של הראש מלך האיברים, וחשיבות זו הא רק בחי ולא בנפל. וסברת החולקים דגם במת מצינו חשיבות לראש, כמו דעצמות המת מטמאות באהל רק ברוב בנין או מנין חוץ משדרה וגולגולת. ומ"מ לל"ק ס"ל לר"א דיש לחלק בין מת שלם למת מחותך לגבי חשיבות הראש, דאולי רק מת שהיה כבר חי וראשו קיבל חשיבות בחייו מטמא טפי משאר איברים, אבל מחותך מתחילת לידתו עדיין לא היה לו משמעות של ראש.

ב. והא או קתני. אע"פ שבלאו הכי מגיה, מ"מ לא מסתבר שתיבת או נשתרבבה לגמרי בטעות.

ג. בהמה שיצאה מלאה ובאה ריקנית. פירש"י בו ביום. לכאורה מה הכריחו לזה. אמנם בסמוך אמרינן דאיתרע רובא משום דלא טינפה ביום שקדם ללידה, ואם חזרה לאחר יומיים או יותר, א"כ אולי טינפה באפר ולאו אדעתינו, וע"כ היום יצאה ללא טינוף והיום שבה, והיה עליה לטנף אתמול ואז היתה לפנינו וראינו שלא טינפה. וזה גופא מה שדחק את רש"י להלן לומר דמטנפת ביום שלפני לידה, ובגמ' רק נאמר דמטנפות והיינו קודם לידה ומנא ליה לרש"י הא דהוא ביום הקודם. אלא דאם יתכן טינוף בו ביום, א"כ מנא לן דלא טינפה היום באפר קודם לידה. ועי' בתוס' ד"ה וזו ודוק.

ד. (כט:) יולדת בזוב. עיין רש"י שטרח בזה. וכוונתו דבאמת אם שפתה מהצער מעת לעת או לילה ויום קודם לידה הויא יולדת בזוב ולא הוי דם מחמת לידה, אבל כאן אי אפשר לפרש כן, שלצורך הטבילות דלהלן עלינו לומר דג' ימי זובה נסתיימו סמוך ללידה ממש, וממילא קשה שכהאי גוונא הוי דם מחמת לידה שאינה זבה כלל, ולכן פירש"י שהיתה זבה בלא צער ולכן לא תלינן בלידה אע"פ שנמשכה זיבתה בפועל עד הלידה ממש.

ה. אלא מאי לא ידענא. יש מקום להאיר דלא סלקא דעתן שרבין נסתבך בחשבונות ולא ידע מה הקושיא, אלא רק ידע דמהאי ברייתא הוי קשיא לריב"ח והביאה לפני הלומדים שיעמדו על הקושיא. וע"כ דזה היה ברור לגמרא דהיה עמל ומברר ולא משאיר ללא הבנה, וע"כ כוונתו שיש לו מהלך ליישב את קושיית ריב"ח.

המשך