בעבר אכן מום שכזה לא היה בר טיפול ודינו של העובר נחרץ, אולם כיום, מעשה דבר יום ביומו שנולדים ילודים שהושט שלהם אטום, באופנים שונים - בין אם מפני שהוא מחובר לקנה, או אטום לגמרי וכדו, וכן יתכנו אופנים שונים, וכולם ברי טיפול ותיקון והילדים חיים.
יש לי מטופל, נער כיום, שלוקה בתסמונת מרובת מומים, מומי הושט והקנה וכלי הדם הגדולים של הלב ( תסמונת ווטר ), שאמנם עבר ניתוחי תיקון רבים והיה חולה מאד זמן רב והתפתחותו לקויה והוא חולני במערכת הנשימה, אולם חי ב"ה וכיום בריא בד"כ.
יש להניח שהיות וכך הם פני הדברים, תוגדר גם אמו טמאת לידה. ברם אינני יודע על התיחסות לכך בפסקי הלכה. אשמח לקרוא אם יש מי מהרבנים המשיבים היכול למצוא התיחסות לכך.