א. רב פפא אמר וכו'. כלומר הולד אינו ולד אבל ההיריון הריון הוא. ודוק.

ב. בעידנא דחזאי אין ראשה ואיבריה כבדין עליה. כלומר דלא זו בלבד שאין תחילת ההריון מסלק הדמים אלא דקים להו לחז"ל דהכובד מתחיל רק משעה שהוכר העובר.

ג. ולא בדקה מהו. לכאורה בהמשך הסוגיא נראה דלא רק דלא בדקה טהורה אלא דאינה צריכה לבדוק.

ד. מ"ט דר"מ פירש"י כלומר וכו', רצה לומר דמאי שייך לשאול מאי טעמיה, הא מפרש טעמו שפיר משום דם נעכר, ולכן ע"כ צריך לפרש מנין לו טעם זה.

ה. (ט:) כדי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק, לעיל דף ו פירש"י דהיינו שני בצורת ודחוהו שם התוס' מכאן דבשני בצורת גם רבנן מודו, ולכן פירשו דחק אחר בשני אופנים.