א. והמשמשת בעדים הרי זו כפקידה וממעטת על יד מפקידה לפקידה. לכאורה יל"ע דהא משמשת בעדים הוי פקידה ממש ופשיטא דהיא הפקידה האחרונה ומאי רבותא דממעטת, ואמאי הוי רק כפקידה ולא פקידה ממש.
אמנם זה רק לכאורה, כי כפי שהעיר בסמוך החכם כדי כבר דנה בזה הגמרא להלן ה. דבשלמא אי עד שלפני תשמיש קמ"ל אע"פ שמהומה לביתה, ואי לאחר תשמיש קמ"ל דלא חיישינן שחיפהו ש"ז, ועוד יעוי"ש.

ב. ופרשה וראתה היא טמאה והן טהורות. לכאורה היינו דמיירי באופן דבשעה שישבה היה קודם שעת וסתה וכשפרשה הגיע בדיוק אז זמן וסתה.

ג.אינה מונה אלא משעה שראתה. יל"ע אי היינו רק לחומרא כגון למנות שבעת ימי טומאתה או גם לקולא (אי משכח"ל היכי תימצי).

ד. (ב:) כיום דמגופה קחזיא. אין הכוונה כפשוטו משום דהריעותא יוצאת מגופה, אלא משום דהוי חזקה העשויה להשתנות, עי' רש"י.

ה. איכא תרתי לריעותא. ידוע נידון האחרונים אי הכוונה שיש חזקה דמעיקרא דמקוה נגד חזקה דמעיקרא דטמא והחזקה דהשתא דחסר לפניך מכרעת, או דחסר לפניך מריע את חזקת המקוה וממילא חזקת הטמא דלית בה ריעותא גוברת.

ו. ומאי שנא מחבית. מש"כ רש"י לב"ש פריך, הוא שלא בדקדוק או ט"ס והכוונה לשמאי.